הטבלה המחזורית מציגה את היסודות הכימיים בשורות ובאופן עמודה. יש 7 שורות ו-18 עמודות בטבלה השלמה והיסודות מסודרים במספר האטומי הגובר החל ממימן שמספרו האטומי שווה ל-1.

ההיסטוריה של הטבלה המחזורית מתוארכת ב- שנת 1869 ונוסדה על ידי דמיטרי מנדלייב. הוא מצא 65 יסודות שניתן לסדר בטבלה או בצורת רשת על סמך משקלם האטומי. 65 האלמנטים סודרו אז בפורמט שורה ועמודה ובכך הובילו ליצירת הטבלה הראשונה. אבי הטבלה המחזורית חשב שזהו לב ליבה של הכימיה ובו בזמן הבין שקיימים הרבה יסודות לא ידועים שיכולים למלא את החסר בטבלה. לאחר מכן גילה יסודות כמו סיליקון גליום וסקנדיום על נייר.

למרות שמנדלייב הוליד את הטבלה המחזורית, ההסבר הנכון של היסודות והדפוס הקבוע שלהם נמצא על ידי הנרי מוזלי בשנת 1913 44 שנים לאחר מכן השולחן הראשון. לפי מוסלי אלמנטים שונים זה מזה בגלל מספר הפרוטונים השונה. הוא עוד גילה שניתן לחזות טוב יותר את מיקומם של היסודות בטבלה לפי המספר האטומי שלהם ולא במשקל האטומי שלהם. השולחן המודרני כולל כעת 108 או 109 אלמנטים. בטבלה המודרנית העמודות האנכיות נקראות קבוצות וכיום ישנן 18 קבוצות. לכל היסודות בקבוצה יש מאפיינים כימיים ופיזיקליים דומים בגלל מספר זהה של אלקטרונים הנמצאים בהם. השורות האופקיות בטבלה המודרנית נקראות נקודה. כל יסוד בשורה שונה מהאחר בתכונות הכימיות שלו. שינוי זה בתכונה נצפה מכיוון שמספר הפרוטונים או האלקטרונים גדל משמאל לימין לאורך תקופה של שורה.

בטבלה המחזורית המודרנית התקופות משתנות באורך. לדוגמה, התקופה הראשונה היא באורך הקצר ביותר ומכילה רק שני יסודות מימן ואמפ הליום, שתי התקופות הבאות מכילות 8 יסודות שבכל אחת מהתקופות ארבע וחמש יש 18 יסודות. היסודות בטבלה מסווגים גם על סמך המאפיינים שלהם כמו קבוצת i נקראים מתכות אלקליות קבוצת ב' שכן מתכות המעבר של מתכות אדמה אלקליין נקראות לפעמים גם מתכות כבדות מכיוון שהצפיפות שלהן גדולה יותר מהקבוצה ia קבוצת amp iia מתכות אחוריות מתכות אדמה... וכו'

נמשך מחקר נוסף כדי למצוא עוד אלמנטים ממשפחות רבות של הטבלה. מדענים מחפשים כל הזמן מידע על קיומם של אלמנטים אלה וחוקרים את התיאוריות הנסתרות השונות של הכימיה.